כנאפה זריז

בין כיתה י״ב לצבא, ימי השישי שלי היו די קבועים. מסורת זו מסורת ולא משנה מי נמצא הסופ״ש בקיבוץ בימי שישי בצהריים  – היינו נוסעים לעיר העתיקה בעכו לחומוס. אמת, זו מסורת מאוד ישראלית שדי כולם חווים אותה בשלב כזה או אחר בחיים. אבל עם כל הכבוד לחומוס, הוא היה רק התירוץ למה שתמיד בא אחריו – הכנאפה. אבל לא המגולגל הלבן, הכנאפה הכתום זרחני שמגיע אלינו מהצפון, הספוג במי סוכר, שמתפרק כשהמוכר חותך ממנו ריבוע והגבינה נמתחת מהמגש לצלחת שלך אפילו כשהיא מוגשת לך ליד. 

אז נכון, המתכון הזה של הכנאפה כנראה בחיים לא ישתווה לכנאפה הכתום המושלם בעיר העתיקה בעכו, אבל הוא לקח לי בדיוק 12 דקות הכנה מהרגע שהתחלתי לערבב את שערות הקדאיף בחמאה ויש לו טעם מדהים שישר זרק אותי לימי שישי מהעבר. מה שכן, כל מי שטעם ממנו גם התפלא איך הכנתי אותו, כי מסתבר שלחלקנו כנאפה נתפס כמתכון רציני וגם איך זה לקח רק 12 דקות? אז נראה לי שנעשה כאן מתכון טוב שמסתמן כמתמודד ראוי לתואר ״מה זה לקח לי רק דקה״.  

מצרכים למחבת בקוטר 24 ס״מ

לכנאפה

150 גרם שערות קדאיף (מומלץ קפואות)
100 גרם חמאה מומסת
250 גרם ריקוטה
50 גרם גבינת עזים מעודנת ורכה

לסירופ

כף וחצי של מי ורדים
100 גרם סוכר
160 מ״ל מים

להגשה

פיסטוקים קצוצים